מניעת כשלים בחיפוי אריחי קרמיקה באזורים רטובים

כשלים בחיפוי קירות פנים באזורים רטובים דוגמת מקלחות ומטבחים מתבטאים בעיקר בניתוק האריחים ונפילתם, בהיווצרות סדקים נימיים וסדקים מורגשים, ובשבר באריחי הקרמיקה, כאשר כשלים אלו מתגלים בפני האריחים המחופים מספר שבועות לאחר התקנתם.  מדריך לחיפוי נכון. פורסם במגזין השיפוץ 32. כתב: ליזר ה. צפירה, מהנדס יועץ לחיפוי ולריצוף

טיפול בסדיקה. צילום: ליזר ה. צפירה

התקן לחיפוי קירות פנים ת"י 1555 חלק 2 פורסם לראשונה בשנת 2014 ועבר מספר עדכונים (רוויזיות) שנועדו לתת פתרונות לכשלים שונים שנתגלו במערכות החיפוי. רוב הכשלים הינם באריחי קרמיקה מבריקים ומזוגגים בעלי ספיגות ( מים) גדולה מ 10%, המסומנים כאריחים מסוג BIII.

הכשלים מופיעים במיוחד באריחי קרמיקה להם מידות מלבניות גדולות דוגמת 30/120 ס"מ, 30/90 ס"מ, 20/60 ס"מ וכו'. השימוש באריחים אלה נפוץ, שכן לאריחים דגמים מבריקים, עם דוגמאות ובגוונים מיוחדים המעניקים לקיר המחופה מראה אסתטי עם איכות יוקרתית.

להלן המלצות שיכולות לעזור לקבלן,לאדריכל ולמזמין להצליח בהתקנת החיפוי:

·         הכנת תשתיות יציבות, מחוזקות, ועם פני שטח חלקים ומישוריים ככל שניתן.

·         אין לבצע יישור של הקירות עם שכבת דבק עבה. חובה לעשות זאת עם שכבת טיח תקנית מתאימה לאיזור רטוב, ולהיעזר בהנחיות יצרן הדבק לגבי אפשרות למריחת שכבת דבק שנייה.

·         הטיח יעמוד בכל הדרישות לטיח חוץ המשמש להתקנת חיפויים קשיחים ת"י 1920.

·         בחיפוי קירות גבס יש לתת חיזוק נוסף למניעת תזוזות אפשריות של הלוחות.

·         בחיפוי לוחות גבס באיזור רטוב, יש לתת שכבת הגנה (פריימר) בהתאם להנחיות יצרן הדבק.

·         דבק מומלץ לחיפוי אריחי קרמיקה עם ספיגות גבוהה באזורים רטובים עד לגובה של 3.5 מ', הינו דבק תיקני מסוג C1TES1 עם חוזק מיכני לשליפה קטן מ-1 מג"פס, דבק מאושר ע"י היצרן לשימוש באזורים רטובים.

·         במידה ונדרש איטום של תשתית הקירות המיועדים לחיפוי, רצוי לבחור מיצרן אחד מערכת הכוללת דבק וחומר איטום המתאימים אחד לשני ומומלץ שלא לבצע ערבוב חומרים מיצרנים שונים ללא קבלת אישור מוקדם ואחריות יצרן.

·         חובה ליישם מישקים רגילים בין האריחים ברוחב מינ' של 3 מ"מ ומישקי הפרדה גמישים בכל מפגשי פינות ומישורים שרוחבם 4 מ"מ לפחות, וכן מישק גמיש ברוחב כ-8 מ"מ בין שורת אריחים עליונה ולבין התקרה.

·         שכבת דבק בעובי 1 עד 2 מ"מ תימרח בהידוק על גב האריח וגם על הקיר, כאשר כמות דבק עיקרית תיושם בסירוק על השכבה הדקה שיושמה קודם בקיר, והאריח יהודק בהזזה לשכבה המסורקת, במצב המכונה "רטוב על רטוב", כאשר עובי שכבת הדבק הכוללת במצב יבש 6 עד 8 מ"מ.

·         מומלץ שאריחי קרמיקה בעלי ספיגות גבוהה יהיו בעובי גדול ובחוזק מיכני גדול מהמינימום הנדרש בתקן ת"י 314 אריחי קרמיקה ופסיפס לחיפוי קירות ולריצוף.

·         התקנת אריחי החיפוי באזורים רטובים תבוצע בהתאם לתקנים ולפי הוראות יצרני הדבקים וחומרי האיטום. במקרים שבהם קיימות בעיות יישום ואו בעיות בתשתית, מומלץ לבחור באריחי פורצלן שלהם ספיגות נמוכה (עד 0.5%) וחוזק מיכני גבוה, ולהתאים את סוגי הדבקים בהתאם לטבלה מס' 2 בתקן 1555.

·         לאחר ייבוש מערכת ההדבקה, מילוי רובה (חומר מילוי) רגילה ורובה גמישה, וניקוי  המשטח המחופה, מומלץ לבצע בדיקה עצמית ע"י הקבלן של פני האריחים שחופו, לגילוי הפרשי מישוריות, עקמומיות, ו/או היווצרות של סדיקה, כאשר סדיקה נימית ניתנת לגילוי בעת הרטבת האריחים.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות